ישראל נמצאת בנקודה קריטית מבחינת אבטחת האנרגיה שלה. המלחמה האחרונה עם איראן חשפה עד כמה המדינה פגיעה כשמדובר באספקת דלקים, וכיצד מפת הסיכונים הגיאופוליטית משפיעה ישירות על חיי היומיום של כל אזרח.
מתקפות הטילים והשלכותיהן
פגיעות הטילים האיראניים במתחם בתי הזיקוק בחיפה העמידו את ישראל במבחן אמיתי. ארבעה טילים בשתי מתקפות נפרדות הובילו לאסון – שלושה עובדים נהרגו, ויכולת הזיקוק המקומית נפגעה קשות. במקביל, בית הזיקוק באשדוד דיווח על תקלות שמונעות החזרה לפעילות מלאה.
המציאות הזו מעלה שאלות קשות לגבי האסטרטגיה האנרגטית של ישראל. כיום, משק הדלקים הישראלי תלוי באופן כמעט מוחלט בזיקוק מקומי, מה שיוצר נקודת תורפה ברורה בזמן עימות צבאי.
התלות בבזן ומחיר הביטחון
במשך שנים התריעו מומחי ביטחון ומבקר המדינה על הסכנה שבריכוז תשתיות אנרגיה קריטיות במקום אחד. מתחם בזן, הממוקם בלב מטרופולין עם מיליון תושבים, הפך ליעד אסטרטגי ברור עבור גורמים עוינים. התלות המוחלטת במתקן אחד לזיקוק דלקים יוצרת פגיעות שאין כמותה.
השאלה המרכזית היא האם ישראל יכולה להרשות לעצמה להמשיך במתכונת הנוכחית. התשובה מורכבת ודורשת חשיבה אסטרטגית ארוכת טווח.
פתרונות אפשריים ודרכים קדימה
הפתרון טמון בשינוי מבני של משק האנרגיה. במקום לזקק נפט גולמי בארץ, ישראל יכולה לייבא תזקיקים מוכנים לשימוש כמו סולר ובנזין. צעד כזה יפחית את התלות בתשתיות מקומיות פגיעות.
בנוסף, קיימות אפשרויות מיידיות שלא מנוצלות. לחברת קצאא יש מיכלי אחסון בנפח של 700 אלף טון שניתן להסב לאחסון תזקיקים תוך חצי שנה. מהלך כזה יכול למלא את כל מלאי החירום של ישראל.
מעבר לכך, קידום אנרגיה מתחדשת והחשמלת מערך התחבורה יפחיתו את הביקוש לדלקים מסורתיים ויצמצמו את החשיפה לסיכונים גיאופוליטיים.
המחיר של חוסר מעש
הימשכות המצב הנוכחי אינה רק בעיה כלכלית אלא סכנה ממשית. תושבי חיפה והסביבה חיים תחת איום כפול – סכנה ביטחונית מפגיעות עתידיות וסכנה בריאותית מזיהום מתמשך. מחקרים מראים כי מגורים בקרבת מתקנים אלה עלולים להשפיע על בריאות התושבים ואף לקצר חיים.
השינוי חייב להגיע מלמעלה. משרד האנרגיה נדרש להוביל מדיניות אמיצה שתעדיף את טובת הציבור על פני אינטרסים עסקיים, ותבטיח עתיד אנרגטי בטוח ובר קיימא לישראל.